הדיון על חסרונותיהם של חומרי ההדברה בחקלאות כנראה לא יסתיים בקרוב, אך התפיסה המקובלת היא שקשה מאוד לקיים חקלאות מסחרית בהיקף גדול ללא הדברה. למרות זאת, כשזה מגיע לקנאביס רפואי העמדה הנפוצה היא שאין מקום לשאריות של חומרי הדברה במוצר. לפניכם כתבה מרתקת על הדברה ביולוגית בקנאביס רפואי.
כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
אי אפשר לשטוף תפרחת מיובשת של קנאביס
גם שאריות מזעריות של חומרי הדברה בקנאביס רפואי, נחשבות לבעייתיות. שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם מסירה את מרבית חומרי ההדברה, אבל אי אפשר לשטוף תפרחת קנאביס מיובשת. לקנאביס רפואי אין קליפה שניתן להסיר, והתוצר המרכזי הוא הפרח.
לכן, כאשר מרססים אצוות קנאביס החומר חודר לתפרחת וקשה להוציא אותו. אך, הסיבה הכי משמעותית להבדל בין קנאביס רפואי לתוצרת חקלאית רגילה היא שקנאביס, על פי רוב, נצרך בשאיפה ועישון והחימום והשריפה הנלווים להם עלולים לפרק את חומרי ההדברה (התקניים) לתרכובות רעילות שחודרות לגוף דרך מערכת הנשימה.
כשמוסיפים לכל זה את העובדה שמדובר בחומר בעל סגולות תרופתיות, ושמטופלים רבים בקנאביס רפואי סובלים ממערכת חיסונית חלשה (למשל מטופלים בכימותרפיה), ורגישים הרבה יותר לזיהומים, או חולים במחלות אוטואימוניות – מכאן, ששרידים של חומרי הדברה הם לא משהו שאנחנו מעוניינים לפגוש בקנאביס רפואי.
איך בכל זאת מתבצעת ההדברה?
חרקים רבים נמנעים מצמח הקנאביס ויתכן שזה חלק מהמנגנון האבולוציוני של ה-THC, עם זאת, יש מספיק סוגים של כנימות עלה, זחלים, אקריות וחרקים אחרים שהנוכחות של THC אינה מפריעה להם והם נהנים לאכול מהצמח.
אחת הבעיות שהחקלאות המודרנית יצרה, היא שמקבץ גדול וצפוף של צמחים מכל מין, הוא בבחינת זרקור שמזמין אליו גם ריכוזים גדולים של חרקים מזיקים.
אצוות קנאביס אינה שונה בהקשר הזה משדה תירס או חלקת מלפפונים, עבור אותם חרקים, שחלקם, כמו כנימות עלה או אקרית הקורים, גם נפוצים בישראל. מדובר בהזמנה למסיבה, שתעשיית הקנאביס מנסה להתמודד עמה בכמה מישורים.
העובדה שהגידול מתבצע בחממות סגורות בהחלט מסייעת, אך בסופו של יום מזיקים תמיד ימצאו את הדרך וכאשר זה קורה אין מנוס מסוג כזה או אחר של הדברה, וכאמור, בשנים האחרונות המגמה היא להימנע מהדברה כימית.
אופציה אחת היא שימוש בהדברה אורגנית, כלומר חומרי הדברה שמבוססים על מיצויים של צמחים, כמו למשל מיצוי של 'עץ הנים' ההודי. אך גם לחומרים אלו יש חסרונות ושאריות שעדיף להימנע מהם. לכן, בהרבה מאוד חוות קנאביס מתקדמות, כמו החווה של בטר, מאמצים שיטות של הדברה ביולוגית.
ברוכים הבאים צרעות, עכבישים ופרת משה רבנו
הרעיון בהדברה ביולוגית הוא פשוט, כמעט לכל חרק יש אויב טבעי, אז למה שלא נביא את האויבים הטבעיים של החרקים שמזיקים לקנאביס כדי לעשות סדר? מתברר שלא מעט חרקים כבר גויסו למשימה ותורמים את חלקם בהגנת חממות קנאביס בארץ בעולם וזה כולל את החווה של בטר.
עם החרקים שגויסו למילואים כדי להגן על הקנאביס (ולזלול את החרקים שמזיקים לו) ניתן למנות חרקים ממשפחות שונות ומגוונות. הנה, על קצה המזלג כמה מהם.
- אקרית הפרסימיליס – המזון המועדף על יצור זעיר זה ממשפחת העכבישים הוא סוג של קרוב משפחה רחוק שנקרא אקרית הקורים, אחד החרקים שידועים כגורמים נזק גדול לצמחי הקנאביס.
- אקרית סבירסקי – נציג נוסף של משפחת האקריות בארסנל ההדברה הביולוגית. ניזון בשמחה הן מאקרית הקורים והן מכנימת עש הטבק (חובבת קנאביס ידועה) וחרקים ממשפחת התריפסים שגם הם אורחים לא רצויים באצוות הקנאביס.
- צרעת הדיגליפוס – צרעת הדיגליפוס היא צרעה קטנה שאינה מזיקה לבני האדם ומחזור חייה קשור קשר הדוק לזבוב המנהרות, שזחליו אוהבים ללחוך עלי קנאביס. הצרעה נוהגת לתקוף את זחלי הזבוב, להזריק להם רעל משתק ואז להטיל לידם ביצים. מבחינת הזחל המשותף מה שיקרה בהמשך הוא סוג של סרט אימה. זחלי הצרעה שבוקעים מהביצים משתמשים בו כמקור חלבון ויאכלו אותו בעודו בחיים. מצד שני הוא כבר לא יגרום נזק לצמחי הקנאביס.
- צרעת האפידוס – צרעה טפילית שעושה לכנימות העלה, מהמזיקים העקשניים ביותר של צמח הקנאביס, פחות או יותר מה שעושה צרעת הדיגליפוס לזבוב המנהרות. נחסוך לכם את התיאור, רק נסכם שכאשר יש צרעות אפידיוס בסביבה יש פחות כנימות עלים.
- פשפש אוריוס – יחסית לחרק זעיר מדובר בטורף די אימתני שנוהג למצוץ את נוזלי הגוף של החרקים. עם החרקים שמעוררים את תאבונו של הפשפש החביב ניתן למנות: כנימות עלה, אקרית קורים, תריפסים וכנימת עש טבק. כל אלו, שלא במקרה, הם גם אויבים גדולים של צמח הקנאביס.
- מושית השבע – החרק האיקוני והחמוד שאנחנו מכירים בעיקר הודות לכינוי העממי שלו – פרת משה רבנו נחשב מבחינת כנימות העלה לטורף על אכזרי ויעיל.
