תחום הקנאביס הרפואי בישראל הוא מהמפותחים בעולם. עם זאת, לצד חברות כמו בטר שמקפידות על גידול מקומי, מגיעים לבתי המרקחת גם מוצרי קנאביס רפואי מיובאים. מה זה אומר מעבר להגדלת ההיצע?
ישראל נחשבת לאחת הצרכניות הגדולות בעולם של קנאביס רפואי, אחרי ארה"ב הגדולה. נכון להיום עומד מספר הישראלים המטופלים בקנאביס רפואי על כ-100,000, מספר משמעותי יחסית לעולם.
הבורסה מכתיבה את הסחר
השחקניות הגדולות בתחום הקנאביס הרפואי הן תאגידי ענק ציבוריים ונסחרים, בעיקר מקנדה, ומשום כך מדובר בעסק שצריך לייצר רווח לבעלי המניות. העובדה שהקנאביס הרפואי הוא גידול חקלאי שאיכותו הסופית מושפעת מגורמים שלא תמיד אפשר לשלוט בהם, יוצרת שוק דינמי מאוד שלא אחת מצטברים בו עודפים.
בישראל, בשונה מהתקן האירופאי, התקן מעמיד פחות חסמים ליבואנים, מה שמסביר מדוע מדפי בתי המרקחת מלאים בקנאביס רפואי שמקורו מעבר לים. האם זה רע? לא בהכרח, זה בהחלט מגוון את ההיצע בשוק אך יש להיקפי היבוא משמעויות מעבר לכך.
שרשרת אספקה אחת מהחווה לבית המרקחת
למוצר חקלאי יש תוקף מוגבל, היתרות מגיעות כמעט באופן אוטומטי לשווקים כגון ישראל ואוסטרליה, בהם קיימת תקינה מאפשרת יותר. חשוב לציין כי לא תמיד מדובר בסחורה איכותית או כזו שנקטפה בפרק זמן סביר.
בפשטות: במרבית המקרים – לקנאביס מיובא לוקח יותר זמן להגיע למדף בבתי המרקחת.
לשם השוואה, קנאביס רפואי שגדל בחוות בטר מגיע ארוז למדפי בתי המרקחת כשלושה שבועות בלבד אחרי סיום תהליך היישון (Curing).
בקנאביס רפואי מיובא פרק הזמן הזה עלול להסתכם בחודשים, זמן רב אחרי השלב האופטימלי. אחד היתרונות הגדולים של קנאביס בגידול רפואי היא שיש שרשרת אספקה מבוקרת אחת על המוצר – מהחווה ועד בית המרקחת.
יבוא הקנאביס מקשה על המערכת בעוד אספקט. כיוון שקנאביס רפואי מיובא בגלים והיכולת של הענף (המתקנים הייעודיים, הכספות של בתי המרקחת וכו') לקלוט את המוצר היא בסופו של דבר מוגבלת, לעיתים קורה שהמערכת "נסתמת" על כל המשמעויות הכרוכות בכך בהקשר של טריות ואיכות.
שמירה על רצף טיפולי
אחת הבעיות המרכזיות בתחום הקנאביס הרפואי היא שמירה על רצף טיפולי. כמו שהזכרנו, היבוא תורם לגיוון ההיצע של הקנאביס הרפואי בבתי המרקחת וזה שכשלעצמו דבר טוב. הבעיה היא שהרבה ממוצרי הקנאביס הרפואי המיובאים מתנהגים קצת כמו פטריות אחרי הגשם.
יום אחד הם כאן ובחודש הבא, כשהמטופל יצטרך לחדש את הרישיון ומעוניין לשמור על רצף טיפולי עם אותו זן, מסתבר שהמוצר אזל ואין למטופל אף אינדיקציה לגבי מתי והאם בכלל תחודש האספקה.
מאחר שרצף טיפולי הוא עיקרון בסיסי בטיפול קנאביס רפואי, האופי הארעי של רבים מהמוצרים המיובאים מהווה בעיה אמיתית. מנגד, מגדלי הקנאביס הרפואי הוותיקים בישראל, כמו למשל חברת בטר שחלק מהזנים שהיא מגדלת ומשווקת שומרים על אותו פרופיל גנטי מאז שנת 2009, יודעות להציע את הרצף והיציבות שכל כך נדרשים למטופלים.
יתרה מכך, העובדה שהחברות המקומיות נטועות עמוק בקהילה המקומית יצרה מחויבות ודיאלוג עם המטופלים וגורמי הרפואה כאחד, וכמובן צבירה של ידע מחקרי וקליני שמאפשרים להתאים את הזנים למטופל. צורה כזו של התאמה לא בהכרח מתאפשרת עם המוצרים המיובאים, מהסיבה הפשוטה שלא נצבר אצל הגורמים המטפלים בישראל מסד ידע.
אחריות סביבתית וגאווה לאומית
פן אחר של המצב נוגע לעלויות, ולאו דווקא הכלכליות. יבוא קנאביס רפואי שרובו מגיע מעבר לאוקיינוס האטלנטי, כרוך בשינוע ארוך שצורך אנרגיה ומזהם את הסביבה. אנחנו בבטר תופסים את הקנאביס הרפואי כגידול ירוק במלוא מובן המילה, ולפחות בגזרה הזו, הקנאביס המיובא מקלקל קצת את השורה.
נוסף על כל אלה – אנחנו בעד קנאביס רפואי כחול לבן. בסופו של יום ישראל היא מעצמת קנאביס רפואי. במידה רבה כאן הכול התחיל, כי ללא המחקרים פורצי הדרך של פרופסור רפאל משולם במכון ויצמן בשנות השמונים, ספק אם עולם הרפואה היה מאמץ במידה כזו את הקנאביס.
חלק מחברות הקנאביס המקומיות, בהן חברת בטר, נהנות ממוניטין בינלאומי ונחשבות ותיקות גם ברמה העולמית.
ההצלחה של תעשיית הקנאביס המקומית היא גם הצלחה ישראלית.
בעולם מושלם אולי כל מטופל היה יכול לגדל בעצמו את הקנאביס הרפואי שהוא צורך. בינתיים, עבור מטופלים ישראלים רבים, כנראה שהקנאביס הרפואי שגדל בחוות בטר, הוא הקנאביס שהכי קרוב לאידיאל זה.
קראו עוד:
