אחד הדברים שמייחדים את תחום הקנאביס הרפואי בחקלאות המודרנית, היא שהמומחיות בו מגיעה לרזולוציות גבוהות במיוחד. חקלאי שיתמחה בגידול עגבניות למשל, ינהל בעצמו את כל מחזור הגידול מהזריעה או הריבוי ועד הקטיף.
בתחום הקנאביס התמונה שונה מאוד, מאחר שהצמח מוגדר לצרכים רפואיים, ולפיכך דורש דיוק וגידול קפדני ומבוקר, על פי אמות המידה שקבעה היחידה לקנאביס במשרד הבריאות (יק"ר).
קראו עוד:
בנוסף, קנאביס אינו צמח 'קל' לגידול ובשונה מרוב הגידולים החקלאים אבולוציית הביות שלו עדיין בעיצומה, ומשום כך עוד אין סטנדרט של זרעים יציבים. כל זן מגיע מאזור אקלים אחר ודורש התייחסות מקצועית לכל שלב בגידול.
לכן, בחוות קנאביס מתקדמות, כמו החווה של בטר בדרום הארץ, לכל שלב בגידול יש מנהל צוות שאחראי עליו. אחד השלבים הכי קריטיים ומעניינים בתהליך זה שלב הריבוי וההצמחה. שוחחנו עם רונן אברהם, מנהל ההצמחה והריבוי בחוות בטר, להבין טוב יותר את התהליך ותוצריו.
ממוזיקה לחקלאות
רונן אברהם, בן 42 מקיבוץ גלאון, הוא בכלל מוזיקאי בהכשרתו. "כדי להשלים הכנסה, במקביל למוזיקה התעסקתי בחקלאות, בעיקר חקלאות אורגנית. לאט לאט עם השנים המוזיקה הפכה יותר לתחביב והחקלאות הייתה למקצוע. לפני שהגעתי לבטר עסקתי בגידול ירקות אורגנים, אבל תחום הקנאביס הרפואי, עניין אותי יותר. כשגיליתי שמחפשים עובד בחווה של בטר לא רחוק מהקיבוץ שלי, הגשתי מעומדות. חלפו שלוש שנים וחצי, ואני שם".
רונן שובץ לעבוד בחממת ההצמחה. הניסיון הקודם שלו בחקלאות והגישה הרצינית הפכו אותו בזמן קצר מעובד מהמניין למנהל תחום ההצמחה והריבוי בחווה.
מעגל בלתי פוסק
כאמור, בשונה מגידולים חקלאיים מסחריים ותיקים, שעברו סטנדרטיזציה ומפיקים זרעים יציבים, המצב בתחום הקנאביס שונה. גם כאשר רוכשים זרעים של זנים ידועים מיצרן בעל מוניטין אין שום ערובה שהפנוטיפ (הביטוי הפיזי של תכונה גנטית ביצור חי) שיתפתח מהזרע יהיה דומה בתכונותיו לזן המקור.
לכן, חוות קנאביס מסחריות שמחפשות מוצר יציב לא ישתמשו בזרעים, אלא ייקחו ייחורים מצמח אם ספציפי שתכונותיו הגנטיות ידועות. אם כל הייחורים באצווה יגיעו ממנו, הם יהיו שכפול גנטי מדויק. התהליך הזה נקרא 'ריבוי'. רונן והצוות שלו אחראים על חממת הריבוי ומתברר שמלבד השרשת הייחורים יש לחממה הזו תפקיד קריטי בכל המערך של בטר.
רונן מסביר: "חממת הריבוי היא בעצם בנק הגנטיקה שלנו ובה אנחנו מחזיקים את צמחי האם של הזנים המסחריים. חלק מרכזי בעבודה של הצוות זה לשמור על ה'אימהות' חיוניות ובריאות. מאחר שקנאביס הוא צמח חד שנתי, כאשר צמחי האם מאבדים חיוניות אנחנו צריכים כמה פעמים בשנה לגלגל דור נוסף של אימהות וזה מעגל בלתי פוסק".
מלבד חממת הריבוי רונן אחראי גם על רווחת הצמחים בחממת המחקר והפיתוח בה מפתחים את הדור הבא של תפרחות בטר.
מריבוי להצמחה
במהלך תהליך הריבוי הייחורים עוברים טיפול השרשה, ואז נשתלים כאצווה נפרדת לפרק זמן של שבועיים שלושה במהלכם יסיימו את ההשרשה וההקשחה שהופכת כל ייחור לצמח שמתפקד עצמאית. השלב הבא בתהליך נקרא 'שלב ההצמחה' והוא מתרחש בחממה נפרדת, שבאופן לא מפתיע נקראת 'חממת ההצמחה'.
"בתום הריבוי אצוות הייחורים שעברו את הקשחה עוברות לשתילה בחממת ההצמחה", מסביר רונן אברהם. "השתילים הרכים מוכנסים לשקים עם מצע שתילה בנפח גדול, ועכשיו צמח יתחיל את הקיום העצמאי. ברגע שהשתילים עוברים לחממת ההצמחה הם מקבלים תנאים אחרים של תאורה, אקלים והשקיה כדי לצלוח את השלב הווגטטיבי – שלב ההצמחה, פה הם יבלו תקופה שבסיומה הם יעברו לחממת ההפרחה בה קיימים תנאים אחרים ועליה אחראית מחלקה אחרת".
זנים שונים מייצרים אתגרים שונים
אחד האתגרים שרונן אברהם ניתקל בהם קשור לעובדה שבחווה יש זנים שונים שמגיעים ממקורות שונים ורגילים לתנאי אקלים וקרקע אחרים. "האתגרים האלה משאירים אותי תמיד חי בעבודה. אנחנו עובדים עם כל מיני סוגי זנים, מאחר שכל זן מגיע ממקור ומקום שונה בעולם ואנחנו צריכים לאקלם אותו בתנאי חממה. לכל זן אופי שונה, תכונות שונות וצורת גדילה שונה, ואנחנו צריכים להוציא מכל זן את המקסימום. כל זן הוא אתגר ואתה כל הזמן לומד אותו ועדיין הזן פתאום מפתיע אותך", הוא מציין ומסכם.
"האתגר המרכזי שלי הוא ללמוד איך לשמור על הצמח ולהוציא ממנו יבול איכותי ויציב. אסור לשכוח שבסוף התהליך הפרח הופך לתרופה שמגיעה לחולה. משום כך היציבות מאוד חשובה".
