השאלה מה מוצר הקנאביס הנכון ביותר עבורך הופכת למורכבת יותר על רקע ההיצע המתרחב של מוצרי קנאביס בשוק – מתוצרת מקומית ומייבוא הולך וגדל. למרות זאת, ישנן 5 סיבות מרכזיות שמראות כי למרות השפע אסור להתבלבל – קנאביס רפואי תוצרת ישראל עדיין עדיף על מוצרים מיובאים.
כיום מטופלי קנאביס נהנים משפע של אפשרויות באופן שלא היה לפני כן. חברות קנאביס ישראליות מציעות מגוון רחב יותר של זנים ולשוק נכנסו יבואנים עם מוצרים ממדינות שונות המגדילים משמעותית את היקף המוצרים המשווקים לצרכן. בהיבט הצרכני, המהלך לפתוח את השוק לייבוא טומן בחובו מספר יתרונות מרכזיים: הגברת התחרות שמביאה להוזלת המוצרים, העצמת המוטיבציה לספק מוצרים משופרים באיכות גבוהה יותר, ולהבטחה של זמינות ורציפות מוצרי קנאביס רפואי באופן שלא היה לפני כן.
- קראו עוד: זני קנאביס רפואי – הכירו את הזנים של בטר
- קראו עוד: רישיון קנאביס רפואי – איך משיגים אישור?
יחד עם זאת, למרות ההיצע הרחב, התועלת המושגת בצריכת מוצרים מקומיים גדולה יותר ממוצרים מיובאים. הנה 5 סיבות מרכזיות מדוע.
בגלל איכות הקנאביס
בענפים צרכניים רבים קיימת נטייה לחשוב שתוצרת זרה איכותית יותר מתוצרת מקומית. נדמה שהדבר לא פוסח גם על שוק הקנאביס המקומי. יכול להיות שהתפיסה הזו נשענת על המחשבה שחוות גידול ענק בחו"ל המשווקות לקהל גלובלי מגיעות לאיכות מוצרים גבוהה יותר. אולם בפועל ההפך הוא הנכון ולכך שתי סיבות עיקריות.
הראשונה, היא תו התקן שמגדלים ישראלים מחוייבים לעמוד בו, שנכון להיום, אינו מחייב מוצרים מיובאים. אמנם, יכול להיות שחלק או רוב המוצרים המיובאים זוכים לתו תקן נפרד אבל כאן חשוב לזכור שהתקן הישראלי נחשב למתקדם ולמחמיר בתחומו בעולם. תקן IMC (Israeli Medical Cannabis) שנוצר על ידי היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) מתווה קווים מנחים לכל הנוגע לפעילותו של שוק הקנאביס הרפואי בישראל. התקן המחמיר מבטיח לא רק את איכות המוצר, אלא גם עוקב אחר כל שרשרת הייצור ודרכי הגידול, וזאת על מנת להבטיח שמירה על בריאות המטופלים.
השנייה, הניסיון שצברו המגדלים הישראלים ביחס למקביליהם בחו"ל. אולי חלק מכם יופתעו לדעת שישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שהתירה פיתוח וצריכה של קנאביס למטרות רפואיות והדבר הוביל לכך שהחברות הישראליות הוותיקות היו מהראשונות בעולם לעסוק בתחום. לחברות אלה ניסיון של מעל לעשור והדבר נותן להן יתרון תחרותי מובהק על פני מקבילותיהן בחו"ל, בשנים של ייצוב והשבחה של זנים.
חברת בטר לדוגמה הייתה חברות הקנאביס השנייה שקמה בישראל ומאז היווסדה לפני 12 שנים הגיעה לפיתוח של זנים שקיבלו הכרה עולמית כמו ה-EP1. גם היום, בטר נחשבת לאחת החברות הראשונות בעולם שמגדלות קנאביס בשיטות גידול אורגניות שנחשבות עדיפות על פני שיטות קונבנציונליות שרווחות בשאר החברות.
בגלל ההיכרות עם המטופל
לניסיון המצטבר של החברות הישראליות יתרון נוסף – היכרות מעמיקה עם המטופלים. עד לאסדרה החדשה המגדלים שמרו על קשר שוטף וישיר עם המטופלים ובאמצעות הניסיון הטיפולי הצליחו להשביח ולייצב זנים התואמים לצרכים ולהתוויות השונות.
בגלל הזמינות והרציפות
בשונה מתרופות סינתטיות, קנאביס כמו כל גידול חקלאי אחר, נתון לתנאי גידול משתנים המשפיעים על היבולים. הדבר נכון לגבי מגדלים מקומיים כשם שהוא נכון למגדלים זרים. אולם בעוד שהמגדלים המקומיים ממוקדים בשוק המקומי (נכון לעכשיו ועד להודעה חדשה), המגדלים הזרים לא מחויבים לאספקה סדירה ושוטפת לשוק המקומי ולכן קיים סיכון גבוה להפרעות בזמינות וברציפות של המוצרים המיובאים מחו"ל.
בגלל המחיר הסביבתי
צריכה של קנאביס מיובא גובה מחיר סביבתי שנחסך בצריכה של תוצרת מקומית. זאת, משום שתוצרת מקומית חוסכת בשינוע של סחורות למרחק רב. בין אם השילוח נעשה בתעבורה ימית או אווירית, עלינו לקחת בחשבון שהדבר מביא לצריכת דלקים מוגברת ולפליטות של גזי חממה שעדיף להימנע מהן.
בגלל הכלכלה
השיקול לצרוך כחול-לבן כדי לתמוך בכלכלה המקומית היה נכון תמיד והוא רלוונטי במיוחד בשנה החולפת על רקע המשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה. הדבר נכון לגבי ייצור מקומי והוא נכון גם לגבי צריכה של גידולים חקלאיים מקומיים, כולל קנאביס.
בנוסף, יש לזכור כי צריכה של קנאביס ממגדל מקומי תומכת בו ומאפשרת לו להמשיך לפתח ולהשביח את הזנים. בכך נוצר יתרון כפול והדדי: המטופל תורם בעקיפין לאיכות המוצר שהוא צורך בעוד שהחברה המגדלת נהנית ממימון לפיתוח ולהשבחה של הזנים שמייצרים עבורה יתרון תחרותי ברמה העולמית.
אם שקלתם לעבור ממוצר מקומי למוצר מיובא, לדעתנו כל אלה ועוד הן סיבות מספיק טובות לשקול זאת שוב. ואם אתם מתלבטים איזה מוצר לצרוך או איך, חברת בטר מעמידה לרשותכם את שרות הלקוחות שלנו ב-03-655101.
