קנאביס רפואי הוא גידול חקלאי מאוד מורכב ודינמי. במהלך הגידול תמיד יצוצו אתגרים ורף הדרישות של ציבור המטופלים והרגולציה, גם הוא עולה בהתמדה. לכן, חברות שעוסקות בגידול מסחרי של קנאביס רפואי יפעילו בדרך כלל צוות מחקר ופיתוח (מו"פ), שנותן מענה לאתגרי הגידול וממשיך לפתח זני קנאביס ומוצרים חדשים. ביקשנו מנמרוד תירוש, האגרונום המופקד על המו"פ בחוות בטר, לספר לנו על התהליכים בחווה.
בגלל מעמדו החוקי, הפיתוח החקלאי של הקנאביס הרפואי התרחש במשך שנים ארוכות במחתרת. עובדה זו גרמה לכך שקנאביס רפואי רחוק מאוד מהסטנדרטיזציה שמאפיינת ענפים חקלאיים אחרים.
נוסף על כך, צורת הריבוי הייחודית של הצמח, שמקשה על פיתוח זרעים יציבים, גוזרת על מגדלי הקנאביס הרפואי לעבוד בשיטת הריבוי והייחורים שבמסגרתה חייבים להחזיק בכל רגע נתון "בנק גנטי" של "אימהות" במצב וגטטיבי (צמח במצב וגטטיבי הוא צמח בשלב הצמיחה שטרם עבר הפרחה).
כשמביאים בחשבון שבשונה משאר המוצרים החקלאיים, קנאביס רפואי גם מוגדר כתרופה וחייב ברגולציה מאוד קפדנית, מתחילים להבין כמה מורכב הגידול והשיווק שלו. לכן, המגדלים הרציניים של קנאביס רפואי, יחזיקו צוות מו"פ משלהם. מי שמוביל את צוות המחקר והפיתוח של חוות בטר הוא האגרונום נמרוד תירוש.
קראו עוד:
פתרונות גידול חדשים
נמרוד תירוש, בעל תואר במדעי-הצמח בחקלאות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, עבד ב-8 השנים שקדמו לעבודתו בחווה של בטר בסטארט-אפ חקלאי בשם רוטיליטי. "הייתי אחראי על פיתוח מערכת סלקציה מהירה של גידולי-ירקות.
המטרה הייתה לטפח זנים עמידים לתנאי עקה אקלימיים, בעיקר חום, קור ומליחות", הוא מפרט. את הידע והניסיון שצבר הביא נמרוד לפני שנה וחצי לחוות בטר, כאשר נכנס לנעלי מנהל צוות המו"פ של החווה.
לצוות המו"פ יש שני תחומי פעילות חשובים. ברמת התפעול השוטף הצוות פועל לשיפור מתמיד של שיטות הגידול והתהליכים בחווה; ובמקביל הוא זה שמופקד על פיתוח וטיפוח הדור הבא של זני בטר.
בכל פעם שעולה אתגר או בעיה שצריך לפתור, הצוות של האגרונום נמרוד תירוש נכנס לעובי הקורה ובוחן את הנושא לעומק. בהמשך הצוות גם אמור לבוא עם הפתרון ולייצר פרוטוקול שניתן להטמיע בשטח.
תירוש מפרט: "אפשר לחלק את העבודה על שיפור שיטות הגידול לשלושה חלקים, בהתאם לשלבי הגידול בחווה. חלק אחד מתייחס לשלב הריבוי הכולל את התחזוקה השוטפת של ה'אימהות', את נטילת הייחורים, ההשרשה, השתילה וההקשחה שלהם. החלק השני מתייחס לשלב הגידול הווגטטיבי וההפרחה ואילו החלק השלישי קשור לכל תהליך הקטיף והפוסט הרבסט".
לדעת מתי לקטוף
אחד הפרויקטים המתמשכים שנמרוד חוקר ובוחן לגבי כל זן ואצווה בכל עונות השנה ממוקד במציאת מענה לשאלה: מתי לקטוף את תפרחת הקנאביס? היא אולי נראית טריוויאלית, אך יש לה משמעות קריטית על איכות המוצר ומרווח הטעות חייב להיות צר.
"ההחלטה מתי, בדיוק, לקטוף היא מאוד משמעותית כי ההתפתחות של החומרים הפעילים בתפרחות היא דינמית מאוד", מסביר תירוש. "בגלל שלקנבינואידים ולטרפנים יש קצב התפתחות אחר וקצב התפרקות אחר – האתגר הוא למצוא את הנקודה בזמן בה הרכב החומרים הפעילים יהיה הכי מתאים. תוסיפו לזה שלכל זן יש הגדרה אופטימלית וקצב צמיחה אחר ולפעמים יש שונות בין עונות. אני לוקח דגימות על בסיס יומי ומבין את המגמה ומדובר במסד ידע שאנחנו ממשיכים כל הזמן לדייק כדי שכל קטיף יהיה יותר מוצלח. המטרה היא שלכל זן יהיה גרף שיאפשר לנו לקבוע מה המועד האופטימלי לקטיף".
הצוות של נמרוד בודק התאמות של זנים ספציפיים לעונות שונות תוך בדיקה כיצד פקטורים כמו טמפרטורה וקרינה משפיעים על התפרחת, וזאת תוך פיתוח פרוטוקולים שמיטיבים את הגידול.
בנק גנטי עם מאות אימהות
בנוסף לשיפור תהליכים ופיתוח פתרונות לאתגרי גידול שצצים במהלך הדרך, צוות המו"פ הוא גם זה שמופקד על פיתוח זני בטר החדשים. במהלך 13 שנות פעילותה בנתה חוות בטר בנק גנטי של מאות "אימהות" מזנים מיוחדים רבים שנותנים לה בסיס רחב מאוד לפיתוח זנים חדשים.
כשתירוש החל את עבודתו כאגרונום המו"פ, הוא החליט למפות את הבנק הזה ולזהות את הצמחים שיש להם פוטנציאל להפוך לזן קנאביס רפואי מסחרי.
"יש לנו חממה ייעודית ובה מאות פנוטיפים (מופעים מובחנים של הצמח) שונים במצב וגטטיבי שהם תוצר של למעלה מ-12 שנות עבודה. החברה כבר הכליאה הרבה מאוד זנים פוטנציאליים ואני ממפה אותם, מתוך כוונה למצות את הגנטיקות הקיימות שלנו לפני שאנחנו מכליאים זנים חדשים. במסגרת התהליך אנחנו גם מדללים צמחים לא מתאימים ומפנים מקום להכלאות עתידיות".
זן חדש של קנאביס רפואי בא לעולם
אז איך זן חדש של קנאביס רפואי בא לעולם? תירוש: "השלב הראשון בפיתוח זן הוא הבריף. בדרך כלל היוזמה תתחיל ממנהל המוצר, שיגדיר מה הוא מחפש בזן החדש. מנהל המוצר חי את השטח ויודע מה המטופלים רוצים וצריכים. בנוסף, יש בשוק הרבה מאוד קטגוריות והמטרה היא שהפורטפוליו שלנו יכלול זנים ומוצרים מכל הקטגוריות.
"לא מזמן התבקשתי לפתח זן שייתן מענה בקטגוריה המובילה של זני סאטיבה T20. ניגשתי למפת הזנים שלנו שבה יש את הרקע ההיסטורי הגנטי על הצמחים שכולל מידע על גנטיקת המקור ולפעמים גם תוצאות של בדיקות מעבדה שערכנו להם בעבר".
"אחרי שעברתי על הקטלוג סימנתי 20 מועמדים פוטנציאליים שאותם הפרחנו, לקחנו דגימות מכולם, קטפנו ועשינו את כל תהליך הפוסט הרבסט שכולל ייבוש ויישון וכך קיבלנו תמונה ראשונית של התוצר הסופי. את כל התפרחות שלחנו לבדיקות מעבדה והתחלנו לדלל. הדילול מתבצע בכמה שלבים, תחילה לפי תמהיל וריכוז החומרים הפעילים, אחר כך על פי תכונות חקלאיות מסחריות כמו גודל ונראות התפרחת, הארומה, עמידות ועוד".
"אחרי השלב הזה נשארים עם שלושה עד חמישה זנים, אותם אנחנו מעבירים בחינה נוספת שבעקבותיה יתבצע דילול נוסף והתמקדות בצמח אחד או שניים שיעברו תהליך ריבוי למאה צמחים. זו עוד לא אצווה, אבל זו חלקה מספיק גדולה בשביל לתת לנו להבין איך הצמח יתנהג בגידול של אצווה מסחרית, כמה מים הוא צריך ומה זמן ההפרחה שלו. רק אחרי שגידלנו חלקת ניסיון כזו ועברנו תהליך פוסט הרבסט מוצלח, תתקבל ההחלטה האם הזן יהפוך לזן מסחרי של חברת בטר".
