תחום הקנאביס הרפואי בישראל אמנם מתפתח, אבל נכון להיום צמח הקנאביס עדיין נמצא ב'פקודת הסמים המסוכנים', ולכן הרגולציה והפיקוח עליו הדוקים. היק"ר (יחידת קנאביס רפואי במשרד הבריאות) מעדכנת מעת לעת את הנהלים השונים ולפני שנים אחדות פרסמה נוהל GAP (Good Agriculture Practice) שמעמיד אמות מידה וסטנדרטים לחוות ריבוי וגידול של קנאביס.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
- כך מקבלים רישיון לקנאביס רפואי
- הכירו את זני הקנאביס של בטר
- תפרחת קנאביס רפואי: מדריך למשתמש
- איך משתמשים בשמן הקנאביס?
תפקיד חדש בא לעולם
לרגולציה חדשה יש דינמיקה מעניינת. מאחר שכל חווה לגידול קנאביס רפואי מפתחת בעצמה את התהליך על פי הניסיון שצברה, ההנחתה של סטנדרט ה-GAP מלמעלה התקבלה במורת רוח וחייבה את המגדלים לעשות שידוד מערכות ולהתיישר על פי הנהלים החדשים. במסגרת זו, בנתה חברת בטר בין היתר תפקיד חדש של 'מנהל/ת בקרת איכות' שאחראי/ת לכתוב נהלים חדשים (בהתאם לאמות המידה שיק"ר מפרסמת), להטמיע אותם ולוודא שהם אכן מתקיימים.
מי שנבחרה לעמוד בראש מערך בקרת האיכות של החווה היא מירב דרור מגן יבנה שהחלה לאייש את התפקיד לפני כשנה וחצי. דרור הגיעה מעולמות הניהול, הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה, ולקראת כניסתה לתפקיד עברה קורס מנהלי מבדקים בתחום הקנאביס. שוחחנו עמה ולמדנו ממנה על המשמעות והערך המוסף של בקרת איכות בחוות קנאביס רפואי.
מעז יצא מתוק
הסטנדרט החדש שנקבע חייב את החוות לעבוד באופן מסודר יותר ולהטמיע תהליך של בקרת האיכות, ולפחות במקרה של חברת בטר, מדובר היה במהלך סינרגטי ששיפר את האיכות והיציבות של המוצרים.
דרור: "חלק מהתהליך הוא ביסוס נהלי עבודה מסודרים, עריכת ביקורת פנימית וחיצונית, הקפדה על עמידה בסטנדרטים מסוימים והכול תחת השגחת הרגולטור והכוונתו. מאז שנכנס הנוהל יש סדר בענף – פתאום יש ספר הוראות שאפשר לעמוד בהם. התפקיד שלי הוא לוודא שאנחנו עומדים בהוראות האלה, אם אין נוהל לכתוב אותו, אם יש כשלים בתהליך אני צריכה לגבש נוהל שפותר את הקושי ועדיין עומד בדרישות הרגולטור. הכול מתוך מטרה שהתוצרת תהיה באיכות גבוהה ואחידה ומחזורי הגידול ישמרו על תוצאות דומות ויציבות".
ירידה לפרטים ומציאות משתנה
התפקיד של מירב דרור מגוון ונוגע לאספקטים שונים ורבים בתהליך. למשל, אחד הדברים הכי חשובים בגידול קנאביס רפואי הוא שמירה על תנאי סניטציה מעולים. על דרור היה לפרוס זאת לנוהל מפורט ומסודר, להטמיע את הנוהל בשטח ולוודא שהוא נשמר בקפדנות.
"אחד הדברים הכי חשובים בהתנהלות עם הצמחים זה נושא הסניטציה. שמירה על הצמחים ותפרחות נקיים ורחוקים ממזהמים זה עניין בסיסי עבור מוצר שבסוף היום מוגדר כתרופה. לכן, לאורך כל שלב גידול אנחנו מתאימים את נוהלי הסניטציה. בשלב הראשון אנחנו מתייחסים לסניטציה של בית הגידול עצמו. למשל, ביגוד ייעודי או שטיפת ידיים לפני שנכנסים למתקן".
"בקרת האיכות נערכת לאורך כל חיי הגידול, ובעיקר בשלב לאחר הקציר – עד הגעתו של תוצר גולמי, ובדיקה ידנית של התפרחות לפני שלב האריזה בחווה".
תחום אחר שמירב דרור מופקדת עליו הוא הדאגה לרווחתם ובריאותם של העובדים. כיצד זה התבצע בשיאה של מגפת הקורונה? דרור מסבירה: "בקורונה פשוט עלה הצורך לעבוד בצוותים קטנים ולהטמיע את תקנות התו הירוק, ואני הייתי צריכה לבנות את הנוהל ולוודא שהוא מיושם בשטח. אני זו שמסתכלת על כלל המערכת עד שהאצווה יוצאת מהחווה. אני משמשת סוג של מבקר פנים שמוודא שהנהלים מיושמים ושכל העובדים מכירים אותם. כל עובד חדש מקבל הדרכה על כל האספקטים ביום הקליטה".
פידבק מהמטופלים
בתוך כך, חברת בטר מקפידה לקבל משוב שוטף מהמטופלים, במטרה לשפר את המוצר בהתאם לקולות שעולים מהשטח. דרור: "המטופלים היום רוצים גם את הנראות והארומה. השוק רוצה את החוויה ואנחנו קשובים לשטח. אנחנו לא נתפשר על האפקט הטיפולי, אבל גם בגזרת הארומה והטעם אין לי ספק שבגלל שאנחנו מקפידים על נהלי האיכות בחווה אנחנו מצליחים להגיע לתוצאות טובות מבעבר".
